לעולם אל תשוו את המקרה שלכם למקרה של אחרים. אין ספק כי לאורך הליך הגירושין, תשמעו סיפורים רבים, אולם תמיד יש לזכור כי כל מקרה יש לבחון לגופו וגם מה שנראה לכם "בדיוק" אותו מקרה, יכול להיות שונה לגמרי.
אם באמת החלטתם לפתוח בצעדים משפטיים, רצוי מאד שלא להפיץ את רצונכם זה בפני " כל העולם ואשתו" ובמיוחד לא לאישה (או לבעל). במקרים כאלה יפה האמרה "סייג לחוכמה – שתיקה" וככל שתפעלו יותר ותדברו פחות, כן ייטב. רצוי לפנות במהירות ובאופן דיסקרטי לעורך דין כאשר כמה שפחות אנשים יודעים על פנייתכם.
אל תאמינו לעורך דין שמפזר הבטחות חסרות שחר ופופוליסטיות. העדיפו עורך דין השוטח בפניכם תמונת מצב ריאלית. נהייה אחרי נטיות לבכם עלולה להותיר אתכם עם אכזבות כגודל הציפיות.
אל תתרגשו מאיומים שונים ומשונים של בן הזוג , "לעולם לא תקבלי גט", "לעולם לא תראה את הילדים" או
"אני אעשוק אותך עד הגרוש האחרון" הינם איומים שכיחים שלא צריך לקחת ברצינות יתרה.
השתדלו לערב את הילדים כמה שפחות בסכסוך שביניכם. חשיפת ילדים לעימותים כאלה תגרום להם נזק רב.
לעיתים עלולה חשיפה כזאת להשפיע מיידית על התנהגותם, לימודיהם ובריאותם הנפשית של הילדים.
הסתת הילדים כנגד בן הזוג, פסולה גם היא ותזיק הן לקטינים והם להורים.
(לילדים לא תהיה בעיה "להחליף צד" תוך ניצול אינטרסים )
יש לזכור כי גם בן או בת בני 17 או 25 הם עדיין הילדים שלכם, עשו כל מאמץ שלא ערב אותם בסכסוך ולא להשתמש בהם כיועצי סתרים או אנשי סוד.
