הורים חייבים במזונות ילדיהם ע"פ הדין האישי החל עליהם.
כאשר לא חל דין אישי חייבים ההורים במזונות ילדיהם ע"פ חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) .

 

אב יהודי חב חבות מוחלטת לזון את ילדיו היהודים. חבות מוחלטת זו נוגעת למזונותיהם ההכרחיים של הילדים, מזון, לבוש, השכלה ומדור בסיסיים. אצל ילדים בגיל הרך ניתן לתבוע גם דמי טיפול, כאשר הרעיון העומד מאחורי חיוב זה הוא שחובתו של האב היא לממן את הטיפול בילדו ועליו לשלם לאם עבור טיפולה.
במה שמעבר לכך מחוייבים שני ההורים מדין צדקה ע"פ יכולותיהם הכלכליות.

החבות המוחלטת חלה עד לגיל 15, מעבר לגיל זה חייב האב יחד עם האם במזונות מדין צדקה.

ע"פ הלכת בית המשפט (פס"ד "בן-עמי") סכום המזונות המינימליים שעל אב לשלם עבור בנו הוא 1,250 ₪ ובנוסף מחצית הוצאות חינוך, והוצאות רפואיות חריגות וכן שליש הוצאות מדור. מעבר לכך יחוייב האב במזונות מדין צדקה, כאשר הכנסתו מאפשרת זאת. הכוונה למזונות אלו היא לתשלום עבור מותרות, בילויים, ביגוד יקר, טיולים, חוגים ועוד.

בנוסף צריך האב לשאת בהוצאות הנובעות מצרכים מיוחדים של הילד כאשר קיימים צרכים כאלה. אם הילד זקוק לטיפולים מיוחדים או השגחה מוגברת, על האב לשאת בצרכים אלה או לפחות במחציתם.

בית המשפט מצמיד את סכום המזונות למדד המחירים לצרכן כאשר הסכום מתעדכן כל שלושה חודשים.

מהן הוצאות מדור?
הפסיקה קבעה כי על האב לשלם  30% מעלות שכר דירה כאשר מדובר בילד אחד, 40% כאשר  הוא משלם עבור שני ילדים
ו – 50%  כאשר מדובר בשלושה ילדים ומעלה.
נפסק כי כאשר האם אינה שוכרת דירה אלא רכשה דירה ומשלמת משכנתה חודשית, מחויב האב באותו אחוז מדמי המשכנתה אם הם דומים
בגובהם לשכר הדירה שהיה מחויב בו האב. (אם מדובר במשכנתה גבוהה במיוחד יחויב האב רק בחלק שהיה משלם עבור חיובו בשכר הדירה)

אורך תקופת תשלום המזונות

על האב לשאת במזונות ילדו עד לגיל שמונה עשרה או סיום הלימודים התיכוניים, לפי המאוחר.
בעת השירות הצבאי מקובל לחייב את האב בשליש מסכום המזונות.
כאשר הילד מתגורר בבית האם או מגיע אליו בחופשות, חייב האב לשלם לידי האם את המזונות. במידה והילד עצמאי וצרכיו אינם ניתנים לו ע"י האם , משולמים המזונות ישירות לידיו.

השתתפות האם במזונות הילדים

האם מחוייבת בהשתתפות במזונות ילדיה רק כאשר יש לה יכולות כלכליות לעשות זאת כלומר כאשר לאחר סיפוק כל צרכיה נותר לה די ממון
לכלכל את ילדיה. חובתה של האם משנית לחובתו של האב החייב בכל מקרה לספק את צורכיהם הבסיסיים של הילדים.

שינוי בגובה המזונות

פסק דין למזונות (כמו גם פס"ד  למשמורת ) איננו סופי ותמיד יכול אחד ההורים לבקש את שינויו. יש להבחין בין פס"ד שניתן בעניין
מזונות הילד לבין הסכם בו נקבעו המזונות.

פסק דין למזונות

על מנת לבקש את שינויו של פס"ד שניתן בעניין מזונות ילד, יש להוכיח שינוי נסיבות שלא היה צפוי בעת מתן פסק הדין. אב יכול לבקש הפחתת
מזונות אם משכורתו קטנה בצורה ניכרת, אם חלה, או מכל סיבה אחרת שגרמה להקטנת הכנסה או הגדלת צרכיו שלו. נישואים שניים או הולדת
ילד נוסף, לא תמיד נחשבים לשינוי נסיבות ויש לבדוק כל מקרה לגופו.

אם יכולה לתבוע הגדלת מזונות אם צרכיו של הילד גדלו באורח בלתי צפוי, כך למשל יכולה אם לבקש מזונות גבוהים ממה שנפסק אם הסתבר
כי הילד לוקה במחלה או בנכות כלשהי והדבר לא היה ידוע במועד מתן פסק הדין. ניתן גם לתבוע  אם הכנסתו של האב גדלה באופן משמעותי
מעת מתן פסק הדין.

הסכם בו נקבעו מזונות

במשך שנים ארוכות נהגה ההלכה לפיה הילד אינו קשור להסכם הגירושין ולכן זכותו היא לתבוע (באמצעות אמו כמובן) את מזונותיו גם אם נקבעו בהסכם. בפרקטיקה ניתן לראות כי בתי המשפט למשפחה אינם "אוהבים" אמהות אשר חתמו על הסכם גירושין ובו מזונות נמוכים וזמן קצר לאחר מתן הגט מיהרו לתבוע מחדש את מזונות הילדים (לדעתנו יש לראות זאת בתמונה הכוללת של הבעייתיות הרבה של דיני הנישואין והגירושין וחסימת האישה מלתבוע את מזונות הילדים מהווה נדבך נוסף לבניין הקיפוח העמוק ממנו סובלות נשים בבית הדין הרבני, (ראו בהרחבה במאמר "קואליציה נגד עגונות: בית משפט מחוזי וביה"ד הרבני- הילכו שניהם יחדיו )) פס"ד שניתן השנה בבית המשפט המחוזי ע"י השופט שנלר קובע כי  אינו רואה סיבה מדוע לא תהיה האם כבולה להסכם הגירושין. בית המשפט אומנם מוסיף ואומר כי יש  עדיין לבדוק את סוגיית המזונות במשקפיים של טובת הילד אולם כיום לא ניתן לומר בבירור כי סכום המזונות שנקבע בהסכם גירושין לא יחייב את הילד.

מזונות מסבים וסבתות
כאשר האב אינו משלם מזונות ואין דרך לגבות אותם ממנו, ניתן לתבוע את הסבים לשלם את מזונות הילד. על מנת שהסבים יחוייבו במזונות הילד יש להוכיח כי לא ניתן לגבות מזונות מהאב וכי הסבים אמידים דיים כדי לספק את צורכיהם שלהם ולשלם מזונות.
 
גביית תשלום המזונות

כאשר האב אינו משלם את דמי המזונות (ולמרבה הצער אבות רבים מתחמקים מלשלם את מזונות ילדיהם) ישנן שתי דרכים לגביית המזונות: הדרך האחת היא דרך הלשכה להוצאה לפועל (ההוצל"פ). בהוצל"פ יש לפתוח תיק בעלות של אגרה נמוכה ולנסות לגבות את המזונות שם. דרך שנייה לאמהות מעוטות הכנסה היא לגבות דמי המזונות מהמוסד לביטוח לאומי ("המל"ל"). הבעייתיות בדרך זו היא שראשית, היא מיועדת רק לאמהות בעלות הכנסה נמוכה מאוד ושנית, כמעט כל סכום הכנסה של האם מקוזז מקצבת המזונות ועל כן קשה לקבל מהמל"ל את מלוא הקצבה. היתרון הגדול לאמהות הזכאיות לקבל קצבת מזונות מהמל"ל הוא שהן אינן תלויות בתשלום המזונות ע"י האב. מכל מקום, את ההפרשים שלא שולמו ע"י המל"ל ניתן לגבות באמצעות ההוצל"פ.