צוואה בכתב:  צוואה שהאדם עצמו כותב אותה. כל תוכנה של צוואה כזו צריך להיכתב בכתב ידו של האדם ולהיחתם על ידו.

צוואת שכיב מרע: הצוואה היחידה שמתקבלת  כשנאמרה בעל פה , היא צוואה של גוסס העומד למות ומצווה בעניין רכושו קודם מותו בפני שני עדים.

צוואות שאינן עומדות בכללים שבחוק
החוק מקנה לבתי המשפט שיקול דעת להחליט האם יש לקיים צוואה למרות שלא נכתבה על פי כל הכללים ולכן לעיתים יכול בית המשפט לקבוע כי למרות שחסרים לדוגמה, תאריך או חתימה , הצוואה עדיין תקפה ויש לקיימה.

צוואה הדדית
פעמים רבות מבקשים בני זוג להוריש את רכושם לבן זוגם לאחר פטירתם ורק לאחר מותו להוריש את הרכוש לילדים או לכל יורש אחר.
בני זוג יכולים לערוך צוואות הדדיות שזוהי מטרתן. בעבר יכול היה אחד מבני הזוג אשר ירש את כל הונו של בן זוגו, לחזור בו ולהוריש את
הרכוש למי שחפץ, כלומר, לא בהכרח למי שהוא ובן זוגו הנפטר קבעו שהוא יהיה היורש.
אם לדוגמה אדם נישא בשנית יכול היה להוריש את כל רכושו לבן זוגו החדש במקום לילדים המשותפים לו ולבן הזוג הנפטר שהיו אמורים לרשת בהתאם לצוואה ההדדית. בשל מצבים אבסורדים ובלתי צודקים שונה החוק וכיום ניתן לבטל את הצוואה.
בחיי בני הזוג: הצוואה בטלה כאשר כאשר אחד מהצדדים חוזר בו.
לאחר מות בן הזוג: לפני חלוקת העיזבון יכול בנה"ז להסתלק לטובת ילד או אח של המוריש. לאחר חלוקת העיזבון על בן הזוג להשיב את מה שלקח מהעיזבון או את הנכס עצמו, אם הדבר אפשרי או את שוויו אם לא ניתן אחרת. 
עבור למאמר בעניין זה
 

פעמים רבות יורשים בפוטנציה אשר מגלים כי נושלו מהירושה בצוואתו של הנפטר, מתקוממים ומנסים להתנגד לצוואה. טענות פופולאריות לפסילת צוואה הן השפעה בלתי הוגנת, חוסר כשירות לצוות, טענות פרוצדוראליות לגבי תהליך כתיבת הצוואה, העדים והחתימה.
 

כאשר הצוואה תקינה מבחינה צורנית קיימת חזקה שהיא כשרה ומי שרוצה לטעון נגדה עליו הנטל להוכיח כי אינה כשרה. לעומת זאת אם יש פגם צורני, זהו תמרור אזהרה לפיו הצוואה אינה משקפת רצון אמיתי ואז הנטל להוכיח השפעה בלתי הוגנת עובר אל שכמו של מבקש הקיום, הזוכה ע"פ הצוואה ונטל הבאת הראיות עובר אליו.

השפעה בלתי הוגנת
כאמור, פעמים רבות טוענים יורשים שנושלו בשל השפעה בלתי הוגנת שהייתה ליורש על המוריש אשר רק בגללה הוא ציווה לו את רכושו.
דוגמה קלסית לכך היא מטפלת אשר לאחר מות הקשיש בו טיפלה, מסתבר כי דאגה היטב לכך שהיא זו שתהיה הזוכה בצוואה והקשיש
מוריש לה את כל רכושו.
סכסוכים משפחתיים מתרחשים פעמים רבות, כאשר בן או בת טיפלו לבדם בהורה ללא עזרת האחים האחרים ולאחר 120 מסתבר כי הם
היו לא רק המטפלים  היחידים אלא גם היורשים היחידים.

הלכת "מרום" קבעה ארבעה מבחנים להשפעה בלתי הוגנת:
1. עצמאות של המוריש מול תלות שלו .
2. עד כמה היה המוריש תלוי בסיועו של היורש

3. מה היו קשרי המוריש עם אחרים

4. נסיבות עריכת הצוואה
    בדיקת ארבעת המבחנים במצטבר מלמדת על כשרות הצוואה.

הפקדת צוואה
לאחר כתיבת הצוואה וחתימה עליה, רצוי וכדאי להפקידה אצל רשם הירושות. ההפקדה מבטיחה כי לאחר מות המוריש
לא ניתן יהיה להסתיר את הצוואה .
כאשר אדם מתחרט וחוזר בו מהצוואה הוא יכול למשוך את צוואתו שהופקדה.